פסק-דין בתיק ת"א 6740-08

1.         התובעת עותרת לחיוב הנתבעים בתשלום נזק בסך 64,865 ש"ח  בגין הפרת חוזה לרכישת פולי קפה שנכרת בין התובעת לנתבעת מספר 1 (להלן: "הנתבעת") על פי הנטען.

טענות הצדדים בתמצית

טענות התובעת

2.         לטענת התובעת התחייבה הנתבעת על פי החוזה לרכוש קפה בבלעדיות מהתובעת בכמות שלא תפחת מ 40 ק"ג פולי קפה בחודש במשך 5 שנים ממועד ההתקשרות לפחות.

עותק החוזה נשוא ההתקשרות צורף על ידי התובעת כנספח ב' לכתב התביעה. (להלן: "החוזה").

הנתבעים 2 ו 3 נתבעים כערבים להתחייבויות הנתבעת על פי החוזה.

3.         התובעת טוענת כי הנתבעת הפסיקה את ההתקשרות עמה ביום 1.6.2008; זאת בחלוף פחות משנתיים ממועד ההתקשרות, והפרה בכך את התחייבותה שבחוזה בנוגע למשך ההתקשרות שהוא 5 שנים ממועד ההתקשרות לפחות.

4.         לטענת התובעת הנתבעים לא הוכיחו כנדרש את טענתם שלפיה  התובעת הפרה את ההסכם או כי הנתבעת הייתה  רשאית להשתחרר מן החוזה משרמת הקפה וטיב השירות לא היו לשביעות רצונה שנטל הוכחתה מוטל על הנתבעים.

נטל הוכחת הטענה מוטל על הנתבעים לטענת התובעת, בין אם על יסוד "הודאה והדחה", ובין באשר משזו טענת הגנתם עליהם להוכיחה. בנטל זה לא עמדו הנתבעים כנטען על ידי התובעת, זאת משלא טענו ולא הוכיחו מהם הרמה והטיב הנדרשים על פי החוזה, לאור ההודאה במכתב הנתבעת מיום 12.5.2008, בו הודתה הנתבעת לתובעת על "שירות טוב", ובאשר הנתבעים העלו טענותיהם על טיב הקפה ואיכות השירות לראשונה רק בכתב הגנתם. (המכתב צורף כנספח מספר 58 לתצהירי הנתבעים).

5.         התובעת טוענת לחילופין כי לו אף יקבע שהחוזה הופר על ידה, גם אז אין לומר כי הנתבעת הייתה רשאית לבטל את החוזה, זאת באשר ביטול החוזה לא נעשה תוך זמן סביר ממועד ההפרה הנטענת והמוכחשת.

6.         התובעת טוענת כי ביטול החוזה על ידי הנתבעת נעשה עקב רצונה להתקשר עם ספק קפה אחר וזול יותר, ללא כל קשר לטיב הקפה ולאיכות השירות שלה, וזאת בניגוד לחוזה.

התובעת טוענת בנוסף לטענותיה כמפורט לעיל, כי מעולם לא הסכימה לתוספת בכתב יד שהוספה על ידי הנתבעת בסעיף 4.1 להסכם לפיה נתבעים רשאים לבטל את ההסכם באופן חד צדדי ללא כל תשלום בגין הוצאותיה, השקעותיה ונזקיה. (ראה סעיף 29 לסיכומי התובעת).

7.         ביחס לאומדן הנזקים טוענת התובעת כי מחיר מכונות הקפה בעלות שלושה ראשים הוא מחיר חוזי מוסכם בסך 5,670$ בסעיפים 3.1.1 ו 3.2 בהסכם, וכן בשטרי החוב עליהם חתומים הנתבעים. מחיר מכונות קפה בעלות שני ראשים אף הוא נקבע בהסכמה בסך 4,670 $ ומחיר המטחנות הוא 670$. שערי הדולר ארה"ב אף הם הוסכמו לפי הנטען בסך 4.5 ש"ח לדולר.

התובעת סיפקה לטענתה 3 מכונות קפה חדשות בעלות שלושה ראשים, 3 מכונות קפה חדשות בעלות שני ראשים ו 6 מטחנות קפה חדשות. בגין המכונות מבססת התובעת חישובה על 50% מערך מכונות חדשות בפריסה ל5 שנות ההסכם ומהן תובעת בגין 3 שנות ההסכם הנותרות. הכל בסך 36,383 ש"ח.

בגין הכוסות והתחתיות עותרת התובעת לחיוב הנתבעת בסך 10,395 ש"ח.

בנוסף עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בהשבת בונוסים ומענקי קפה בסך 18,087 ש"ח.

טענות הנתבעים

8.         לטענת הנתבעים ככל שהתובעת טוענת כי כלל לא סכימה לתוספת המתנה את תקופת ההסכם בשביעות רצון הלקוח, אין תחולה לסעיף 4.1 להסכם עליו נסמכת התביעה, ולפיכך אין בסיס לקבלת התביעה. בהיעדר תקופת מינימום מוסכמת להתקשרות ובהיעדר חובת פיצוי בגין הפרתה יש לדחות את התביעה.

9.         הנתבעים טוענים לחלופין כי אם התובעת מודה בכך כי ראתה את התנאי שלפיו תוקף ההסכם מותנה בשביעות רצון הלקוח ובכל זאת פעלה לפי ההסכם כי אז מדובר בהסכמה בין הצדדים לפיה תוקף ההסכם הותנה בשביעות רצונה הסובייקטיבי של הנתבעת מהשירות ומהקפה, ומשלא הייתה שביעת רצון הפסיקה את ההתקשרות כדין.